סודות הגידול לצמחים מושלמים? VPD טמפרטורה ולחות

כולנו מבינים שלטמפרטורה בחלל הגידול השפעה ניכרת על הצמחים שלנו. חלקנו יודעים שגם ללחות באויר השפעה משמעותית על הגידול.
  • אבל מה הקשר בין לחות לטמפרטורה?
  • מה הקשר בין לחות, טמפרטורה והשפעתם על צמחים?
  • מזה VPD ולמה זה חשוב?
  • האם טמפרטורה ולחות יכולים לגרום למחסור בנוטריינטים (??Say Whaaat)
  • ולבסוף, התנגשות בין גישות - ייבול מאסיבי מול הסיכון לרקבונות ועובש...

גידול מקצועי בחממת קנאביס מסחרית

הקשר בין לחות לטמפרטורה
הלחות היא בעצם מים במצב צבירה של גז באויר. ככל שיש יותר מים באויר הלחות גבוהה יותר. ככל שטמפרטורת האויר גבוהה יותר, האויר מסוגל להכיל יותר מים בתוכו. להלן גרף המראה את הלחות היחסית כתלות בטמפרטורה.

ככל שהטמפרטורה עולה, האויר יכול להכיל יותר מים בתוכו

הלחות היחסית אותה אנו מודדים בחממות ובחדרי גידול הינה היחס בין כמות המים באויר, לכמות המקסימלית של מים שהאויר יכול להכיל בטמפרטורה מסויימת.

מה שאנו יכולים להבין מכך, שיש קשר הדוק בין טמפרטורה ולחות. כאשר נמדוד אותם בחממות או בחדרי גידול ללא בקרת אקלים, נראה משהו כזה:
בחממה ללא בקרת אקלים מלאה, הלחות היחסית עולה עם ירידה בטמפרטורה ולהיפך במהלך היום

ניתן לראות בגרף שכאשר הטמפרטורה עולה בשעות הבוקר ועד אחר הצהריים, הלחות היחסית יורדת. כאשר הטמפרטורה יורדת (יחד עם השמש), הלחות היחסית עולה. זה קורה מכיוון שאויר חם יכול להכיל יותר מים. החלק היחסי של המים באויר נהיה קטן יותר והלחות יורדת. כאשר הטמפרטורה יורדת, האויר יכול להכיל פחות מים, והכמות היחסית של המים באויר גדלה.

טמפרטורה, לחות וצמחים
לאחר שהבנו את הקשר בין לחות לטמפרטורה, ננסה להבין כיצד אלה משפיעים על הצמח.
בתוך עלי הצמח קיימות פיוניות. אלה הם פתחי המעבר המקשרים בין הצמח לאויר. דרכן הצמח נושם פחמן דו-חמצני (וכך בונה את עצמו בתהליך הפוטוסינטזה) ודרכן הצמח גם מאדה מים לאויר (טרנספירציה). הפיוניות נפתחות ונסגרות בהתאם לתנאי האקלים והטרנפירציה היא חלק בלתי נפרד בתהליך בו השורשים יונקים מים ומוליכים אותם אל כל חלקי הצמח. היא גם מסייעת לצמח לקרר את עצמו כאשר חם.

עלה הצמח נושם פחמן דו-חמצני ופולט חמצן ומים

מתחת, תמונה של פיונית של עלה שנלקחה במקרוסקופ אלקטרונים. קנה המידה בצד ימין למטה מראה את הגודל האמיתי שלה - מיקרומטרים בודדים. הפיוניות נפתחות ונסגרות ובכך מווסתות את קצב אידוי המים של הצמח לאויר, אך כתוצאה גם את קצב קליטת CO2.

תמונת מוגדלת של פיונית של עלה הנלקחה במקרוסקופ אלקטרונים בקנה מידה מיקרוני

בתוך הפיונית יש מים או 100% לחות. מחוץ לפיונית - באויר, הלחות נמוכה יותר. זהו תנאי הכרחי להתאדות של מים מהצמח. כאשר האויר רווי מים והלחות היחסית גבוה מאוד, קצב האידוי מהפיוניות יהיה איטי יותר וכן צריכת המים מהשורש. זה לא בהכרח רע. לאומת זאת, אם הלחות היחסית באויר נמוכה מאוד, הצמח יתחיל לאבד יותר מידי מים והפיוניות יסגרו כדי להגן על הצמח מהתייבשות וכמישה. כתוצאה, הצמח לא יכול לנשום פחמן דו-חמצני וצמיחתו מאטה עד לכדי עצירה! מסקנה, הלחות משחקת תפקיד חשוב מאוד בקצב הצמיחה.

הערת צד: זוהי הסיבה שחשוב לשמור ייחורים בלחות גבוה. כיוון שאינם יכולים לשתות מים ללא שורשים, עלינו לשמור על המים בתוך הצמח עד שהצמחון יפתח שורשים. אם הייחור יאבד את המים שבתוכו דרך הפיוניות תרם הצמיח שורשים, הוא יתייבש וימות. אם הפיוניות של הייחור יסגרו כתוצאה מלחות נמוכה ואיבוד מים מהיר, הוא לא יוכל לקלוט CO2 ולפתח שורשים.

אותו הדבר בנוגע להתמודדות הצמח עם טמפרטורות גבוהות. הצמח רוצה לאדות מים כדי לקרר את עצמו. אם הלחות תהיה נמוכה מידי, הפיוניות יסגרו והוא לא יוכל להתקרר בעזרת טרנספירציה.
בקרה על הטמפרטורה והלחות היחסית בחלל הגידול חשובה לחלוטין וניתן למדוד אותן בעזרת מד טמפרטורה ולחות דיגיטלי.

VPD - Vapor Pressure Deficit | גירעון בלחץ האדים
כעת כשאנו מבינים יותר מה היא הלחות היחסית באויר והשפעתה על הצמח, נדבר על VPD: מחושב ביחידות לחץ והוא מדד המשלב בין הלחות והטמפרטורה.
זהו הגירעון של לחץ המים באויר והוא נמדד כההבדל בין 100% לחות ורמת הלחות האמיתית באויר בטמפרטורה נתונה. מנקודת המבט של הצמח, זה ההבדל בין הלחות בתוך הצמח לבין הלחות מחוץ לו והטמפרטורה של הצמח.
עוד דרך להסתכל על VPD היא ״דרישת האויר״ למים או ״כוח הייבוש״ של האויר. 
מדד ה- VPD מתקיים ביחס הפוך ללחות היחסית. ככל שהלחות גבוהה יותר, VPD יהיה נמוך יותר והגירעון קטן יותר, וככל שהלחות נמוכה, כך ה- VPD גבוה יותר ופוטנציאל האויר ״לשאוב״ לחות מהצמח גדול יותר. בעצם VPD הוא ערך המשכלל את הלחות והטמפרטורה לערך אחד שאומר לנו כמה קל ונוח לצמח לאדות מים ולפתוח את הפיוניות, ובכך מעניק לנו יכולת השפעה מדוייקת יותר על תנאי הגידול.

מערפל מוסיף לחות לחממה

מדידת ה- VPD בצורה מדוייקת זה עניין קצת קשה. עלינו למדוד את טמפרטורת העלה. הפשרה שמגדלים עושים היא בעצם למדוד את הלחות היחסית והטמפרטורה בין העלים וזאת אינדיקציה די טובה. מטרתנו היא בעצם לוודא כי לצמח טוב וכי הוא מבצע טרנספירציה בריאה. לשם המחשה: 
  • הבדלי הטמפרטורה בין עלה שמבצע טרנספירציה (אידוי) בריאה יכול להיות 2-6 מעלות צלסיוס פחות מצמח שפיוניותיו סגורות ואינו מאדה מים.
  • הצמח משתמש בערך ב- 10% מהמים שהוא שותה עבור תהליכים ביולוגיים פנימיים, בשאר ה- 90% הוא משתמש לאידוי וקירור העלווה.
אז על כמה צריך לשמור את הלחות בעצם?
כללי האצבע בגידול בחממות וחללים סגורים הם לשמור על לחות יחסית של 70% בשלב הצמיחה ו- 50% בשלב הפריחה. טוב ויפה, אך אין התחשבות בטמפרטורה באמירה שכזאת ולכן זה לא כל הסיפור.
נביט בטבלה של ערכי ה- VPD הבאה:


טבלה המשכללת את קצב הטרנספיציה של הצמח כתלות בטמפרטורה והלחות היחסית באויר
הערכים בכתום הינם הטווח שבין 8 ל- 10 ומייצגים ערכים של 0.8-1.0 קילו פסקל. אלה הם הערכים ״המושלמים״ לתנאי הגידול (נדון בחסרונות בהמשך). כמובן שיש הבדלים בין צמחים שונים וזנים שונים כתלות בגנטיקה שלהם וזהו טווח כללי טוב. 
אז בשביל לתת לצמח תנאים מושלמים, ב- 70% לחות יחסית נרצה להימצא בטווח טמפרטורות של 22-26 מעלות צלסיוס. אם תנאי הגידול שלנו חמים יותר כמו בחודשי הקיץ (25 - 29 מעלות), על הלחות היחסית להיות ב- 75%. 

אם ברצוננו לחשב בעצמנו את ה- VPD:

נחסר את לחץ האדים של העלה מלחץ האדים של האויר:

  • עלה: ב- 24 מעלות צלסיוס ולחות יחסית בתוך העלה 100%, נקבל VP = 29.8
  • האויר: 25 מעלות ולחות יחסית 60%, נקבל VP = 19.0
  • נחסר בין השניים ונקבל     VPD =  29.8-19  = 10.8 
צמחים מתאימים את עצמם ללחות המשתנה באויר בוויסות פתיחת הפיוניות. כאשר הלחות גבוה (VPD נמוך) הם יפתחו יותר את הפיוניות וכאשר הלחות נמוכה (VPD גבוה) הם יצמצמו או יסגרו את הפיוניות. כפי שכבר ציינו, כאשר הצמחים סוגרים פיוניות, קצב האידוי וקירור העלים יורד, כמו כן קצב נשימת הפחמן הדו-חמצני יורד ובכך קצב הגדילה מאט. לחות יחסית נמוכה כל הזמן תגרום לצמיחה איטית עד כדי עצירה.
הצמח לא יצליח לקרר את עצמו וינסה להתחמק מקרני האור בכך שיקפל את עליו כלפי מעלה.

ניתן לראות כיצד צמחון קנאביס מקפל את עליו מעלה כתגובה לחום עודף בנסיון להימנע מעוד אור


מחסור בקלציום (סידן) בנקודות הקיצון
הלחות היחסית משפיעה על קצב הפוטוסינטזה, קצב אידוי המים ולכן גם על קצב קליטת המים ע״י השורש. כאשר הלחות גבוהה מידי, הצמח לא יצליח לאדות מספיק מים וכאשר הלחות נמוכה מידי, הצמח יסגור פיוניות ושוב לא יאדה מים. ללא אידוי מים מהעלים, הצמח לא יוכל למשוך מספיק מים מהשורשים.

הסידן הוא מינרל אשר תנועתו בצמח (לעומת היסודות האחרים) עוברת בעיקר דרך הקסילם (Xylem), צינורות ההובלה של המים בצמח אשר יוצרים קשר קפילרי בין השורש לפיוניות.

כאשר הצמח לא מושך מספיק מים, הוא גם לא מושך מספיק סידן ולכן תופעות מחסור בסידן יכולות לקרות מניהול לא טוב של הלחות בחלל ולאו דוקא ממחסורי דישון.

לחות אופטימלית מול סיכון לעובש ורקבון
אין ספק שצמחים כדמות הקנאביס אוהבים תנאי גידול בלחות די גבוהה. אבל לחות גבוהה מאפשרת תנאים נהדרים עבור נבגים של פטריות להתפתח ולהדביק את הצמח כולו. כאשר הלחות גבוה והטמפרטורה יורדת, האויר אינו מסוגל להכיל את כמות המים שבו, ונוצרת התעבות. התעבות היא מעבר המים ממצב צבירה גזי באויר לנוזל (דמיינו בקבוק מים קר שמוציאים מהמקרר. האויר שבחוץ נוגע בו ומתקרר והמים שבאויר מתעבים והופכים לנוזל על הבקבוק מבחוץ), וכך עלי הצמח נרטבים ויוצרים תנאים נהדרים להתפתחות פטריות ועובש. במיוחד כאשר שני עלים נוגעים אחד בשני ובינהם טיפת מים. הסיכון הגדול ביותר כמובן הוא הידבקות עמודי התפרחת ופגיעה טוטאלית באיכות הייבול עד לכדי השמדתו.



אז כמו כל דבר טוב בחיים, גידול בתנאי לחות אופטימליים בא עם מחיר. כמובן שמומלץ להימנע מפגיעה בצמח, ואם זה אומר לעבוד בתנאים סאב-אופטימליים, להוריד את הלחות היחסית ולעבוד תחת VPD גבוה יותר בתקופה הכי רגישה לעובש בשבועיים שלושה האחרונים לפריחה, זה אולי כדאי.


מוצרים שאולי יעניינו אותך:

מפוח אוויר שקט ומקצועי
מפוח אוויר שקט מקצועי
מד טמפרטורה ולחות דיגיטלי
מד טמפרטורה ולחות דיגיטלי
פילטר פחם פעיל המסנן ריחות מהאויר Mountain AIr
פילטר פחם פעיל לסינון ריחות